כולם מאושרים, ואני בחרדות

יש אווירה כזאת באוויר, של סוף.
כולם מדברים על המסיבות, על הטקסים, על הנשף, על ההתרגשות לקראת הצבא.
וכל פעם שמישהו אומר "עוד קצת וזה נגמר", אני מרגישה את הלחץ עולה ואת הפחד משתלט עליי.

אני לא שמחה שזה נגמר. אני פוחדת.

בית הספר אולי מעייף ומעיק לפעמים, אבל הוא המקום הכי בטוח שלי.
אני יודעת איפה אני יושבת בכיתה, למי אני פונה כשקשה, עם מי אני אוכלת בהפסקה.

אני מכירה כל מסדרון, כל מורה, כל שגרה קטנה שמרגיעה אותי. אני יודעת בדיוק איך להתמודד עם כל מה שיבוא ואני עושה את זה טוב!
ופתאום – כל זה יעלם.

הצבא מתקרב ואני מרגישה שאני לא מוכנה.
לא רק למדים ולשגרה, אלא לכל התחושה הזאת של "להיות גדולה", ושל לא לדעת מה הולך להיות.
לפתור לבד בעיות, לעבור מקום חדש, להתמודד עם אנשים שאני לא מכירה.
אני מרגישה שאני פשוט לא מוכנה לזה.

כולם אומרים לי שזה טבעי, שזה שלב חדש בחיים, שכולם מרגישים ככה.
אבל מסביבי נראה שכולם מתרגשים, ואני היחידה שזה מטריד אותה, לא יודעת מאיפה כולם כל כך רגועים ובטוחים שיהיה בסדר?!

הלחץץץץ

 

17 תגובות

ליניו

היי, אני ממש מבינה אותך. זה לגמרי טבעי להרגיש ככה — כל סוף של תקופה משמעותית בחיים מביא איתו פחד וחששות. בית הספר באמת הוא מקום מוכר, נוח ובטוח, והמעבר לצבא או לכל שלב חדש אחר מרגיש כמו צעד ענק אל הלא נודע. הפחד שלך מובן לגמרי, וזו לא בושה להרגיש ככה. הרבה בני נוער מרגישים כך, רק שלא תמיד הם מדברים על זה בקול רם. מה שעוזר זה לקחת את הדברים צעד צעד, לחשוב על מה את כן יודעת ולא לפחד לשאול או לבקש תמיכה כשצריך. זה בסדר להיות פוחדת, אבל לא לתת לפחד להשתלט עלייך. אם תרצי, אפשר לחשוב ביחד על דרכים להתמודד עם הלחץ הזה, איך להכין את עצמך מבחינה מנטלית ואיך למצוא אנשים שאפשר לסמוך עליהם בתקופה הזו את לא לבד בזה🩷

לולומלון

אני מבינה אותך, באמת. כשכולם מתרגשים ואת רק מרגישה פחד – זה מבלבל, וזה לגמרי בסדר. בית הספר הוא המקום הבטוח שלך, השגרה המוכרת, ופתאום הכול משתנה. זה מלחיץ, וזה טבעי להרגיש ככה. אבל תזכרי – את לא מתחילה מאפס. את לוקחת איתך את מי שאת: הרגישות, הכוחות, היכולת להתמודד. גם אם הדרך נראית מפחידה – תגלי שאת יודעת ללכת בה, צעד אחרי צעד. ואם כולם נראים רגועים – זה לא אומר שהם לא מפחדים. את לא לבד. וזה יהיה שונה, אבל גם טוב. אני כאן איתך

gym

אני מבינה אותך. באמת. זה ממש לא קל כשכולם סביבך מתרגשים ואת מרגישה בדיוק ההפך. כולם מדברים על הסוף, על הצבא, על פרק חדש – ואת מרגישה שמשהו מוכר ובטוח פשוט נעלם לך מתחת לרגליים. את רגילה לבית הספר, למקום שלך בכיתה, לחברות, למורים, אפילו לדברים הקטנים בשגרה שלך. ופתאום זה נגמר. זה מלחיץ. זה מבהיל. וזה בסדר גמור להרגיש ככה. זה לא הופך אותך לחלשה או ל”מוזרה” – זה רק מראה שאת רגישה, שאת קשובה לעצמך, ושאת באמת נותנת מקום למה שאת מרגישה. אבל תזכרי משהו חשוב – את לא מתחילה מאפס. את לוקחת איתך את כל מה שאת – את האישיות שלך, היכולת שלך להרגיש, להבין, להתמודד. גם אם זה קשה עכשיו – את תתמודדי, לאט לאט. גם בצבא, גם אחרי. כל צעד ייראה קודם כמו הר גבוה, ואז תגלי שאת יודעת איך לטפס. ועוד משהו קטן – גם אם כולם מסביב נראים רגועים, זה לא אומר שהם באמת כאלה. הרבה פעמים אנשים פשוט מסתירים. אולי גם הם מפחדים ולא אומרים. בסוף את תראי – זה יהיה אחרת, אבל גם טוב. אחרת, אבל גם מלא בצמיחה. ולא חייבים להיות מוכנים לגמרי בשביל לצאת לדרך. פשוט עושים את הצעד הראשון, ואז השני. אני פה לכל דבר. את לא לבד. 🫶🏻

אינדי

יפה שלי אני כל כך מבינה אותך. באמת מרגיש שכולם עפים באוויר, ורק את מרגישה שאת טובעת בתוך כל זה. בית ספר אולי לא תמיד כיף, אבל הוא סוג של מסגרת שמחזיקה אותנו, שגרה שאנחנו מכירות. ופתאום כל זה הולך להיעלם, וזה מלחיץ בטירוף. הצבא, השינויים, האחריות – זה לא פשוט בכלל, במיוחד כשיש תחושת חוסר ודאות כזאת. אבל תזכרי דבר אחד – את לא לבד. גם אם כולם סביבך נראים סופר בטוחים בעצמם, זה לא אומר שהם לא מרגישים בדיוק כמוך בלב. תני לעצמך זמן. להתרגל, לעכל, לעבור את זה בקצב שלך. שולחת לך חיבוק ענק ומלא בהצלחה בהמשך 3>

Princess Fiona

היוש .וואי תקשיבי שאני כל כך מבינה אותך, באמת -כל מילה שכתבת הרגשתי כאילו אני כתבתי. גם אני מפחדת מהסוף הזה שמתקרב… כולם מסביבי מדברים על העתיד , מה יקרה אחרי הצבא או איפה הם יעבדו ואני מרגישה כאילו אני היחידה שלא באמת מוכנה לעזוב. לי גם קשה לחשוב על זה שבית הספר פשוט ייגמר. כל השגרה הזאת שאני רגילה אליה החברות ,המורים, המקומות הקבועים – זה פשוט נותן לי תחושת ביטחון. וזה מפחיד פתאום לחשוב להתחיל משהו חדש שהוא לא מוכר, בלי לדעת איך זה יהיה כי אני לא מרגישה "גדולה" עדיין. לא מרגישה מוכנה להכיר אנשים חדשים מאפס, להתמודד עם מקום אחר לגמרי. וזה כאילו כולם כבר שם – בשלב הבא – ורק אני עוד צריכה זמן. אז את ממש לא לבד בזה וזה בסדר להרגיש ככה ,אפילו אם אחרים נראים רגועים יותר ויותר ממוקדים על החיים אחרי הבית ספר .כל אחת עוברת את זה בדרך שלה והרגש הזה לגמרי לגיטימי. וזה לא הופך אותנו לפחות חזקות אלא ההפך . רק שתדעי שאני פה אם את צריכה מישהי לדבר על זה , באמת ❤️

Dian2515

היי מהממת , אני לגמרי מבינה את החרדה שלך , את מפחדת להתחיל פרק חדש בחיים שלך ולסיים פרק שאת התרגלת אליו והייץ נמצאת בו במשך ככ הרבה שנים . התחלה חדשה לא תמיד חייבת להייץ מפחידה . את מתחילה את החיים שלך וזה ממש מרגש . את עומדת לפגוש אנשים שתזכרח במשך כל החיים שלך וזה מאוד מרגש בעיניי

ponytail 🫶❤️

אני ממש מרגישה אותך, זה נשמע שאת חווה המון בלב ושהשינוי הזה מלחיץ אותך בטירוף – וזה לגמרי מובן. רואים כמה את מחוברת לעצמך, כמה את רגישה לפרטים הקטנים ושחשוב לך להרגיש בטוחה ומוכרת, וזה כוח עצום לדעת מה מרגיע אותך ואיך את מתמודדת. אני גם פחדתי מהשחרור הזה מהשגרה – כאילו כולם עפים על זה ורק אני בבלבול. מה שעזר לי זה להזכיר לעצמי שלא חייבים להיות מוכנים במאה אחוז – אפשר ללמוד תוך כדי. ובצבא? מלא אנשים מרגישים ככה, רק שפחות מדברים על זה. את לא לבד, והפחד לא אומר שלא תצליחי – רק שאת אנושית ושחשוב לך להרגיש שלמה. וזה ממש בסדר

אנונימית9

היי, אני ממש מבינה אותך. זה נורמלי להרגיש ככה, במיוחד כשיש כל כך הרבה שינויים פתאומיים ומלאים לא ברור. גם המקום שמוכר ומרגיש בטוח עומד להיעלם ואת מוצאת את עצמך במצב חדש ומפחיד. זה ממש מפחיד לחשוב על כל הדברים הלא מוכרים שמגיעים. אבל תזכרי, את לא לבד עם ההרגשות האלו. הרבה אנשים מרגישים חרדה כשמתקרבים לשינויים גדולים, גם אם הם לא מראים את זה. זה בסדר לפחד, זה בסדר להרגיש לא בטוחה. את יכולה לקחת את זה צעד צעד, ולא חייבים להצליח מיד. מומלץ לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו – חבר, מורה או משפחה – על כל מה שאת מרגישה. לפעמים לשתף זה כבר מקל מאוד. והכי חשוב – תני לעצמך זמן להתרגל, אף אחד לא מצפה שתהיי הכי מוכנה או הכי בטוחה מהרגע הראשון. זה בסדר לא לדעת. אם תרצי, אוכל לעזור לך לחשוב על דרכים להתמודד עם החרדות או לתכנן יחד צעדים קטנים שיהפכו את השינוי לפחות מפחיד.

פיה מופלאה

העובדה שהוא לא עוקב אחרייך באינסטגרם לא אומרת שזה לא קשר טוב. יש לכם קשר כי הוא עזר לך ודיברתם, וזה חשוב. אם את רוצה להגיד לו שאת אוהבת אותו, תוכלי לחכות ליום ההולדת או לעשות את זה כשאת מוכנה. תהיי כנה עם עצמך, וקחי את הזמן בלי לחץ.❤️

Beyonce123456

: אני כל כך מבינה את מה שאת מרגישה. המעבר הזה לא פשוט בכלל, ויש הרבה חוסר ודאות עם כל השינויים שמגיעים – סיום התיכון, הצבא, והמעבר לשלב חדש בחיים. זה נורמלי להרגיש פחד ולחץ. הבית ספר היה מקום שמוכר לך, מקום שבו את יודעת בדיוק איפה את עומדת, והתחושה הזאת של "לא לדעת מה יבוא" בהחלט יכולה להיות מפחידה. אבל חשוב לזכור שאת לא לבד בזה. הרבה אנשים מרגישים כמוך, גם אם לא תמיד רואים את זה. לא כולם חווים את המעבר הזה בקלות, וזה בסדר לא להיות בטוחה או להרגיש בלחץ. יש הרבה דברים לא צפויים, וזה טבעי להיות חוששת. תני לעצמך את הזמן להתמודד עם זה, ושימי לב שאת לא משווה את עצמך לאחרים – כל אחד עובר את השלב הזה בקצב שלו. התחושה של לא להיות מוכנה היא דבר שמלווה הרבה אנשים כשהם עוברים לשלב חדש בחיים, וזה לא הופך אותך לפחות מוכנה או פחות חזקה. את כבר הוכחת שאת יודעת להתמודד עם שגרה, ואת גם תדעי להתמודד עם השינויים. אף אחד לא מצפה ממך להיות "מוכנה" לכל דבר, את פשוט תסתגלי עם הזמן, ויתגלו כוחות שאת אולי לא מכירה בהם עכשיו. אז תני לעצמך קצת שקט. תחגגי את הרגעים הקטנים, תיהני מהזמן שנותר בבית הספר עם החברים והמורים, ותזכרי שזה בסדר לא לדעת הכל, וזה בסדר לא להיות תמיד רגועה. כל אחד מוצא את הדרך שלו להתמודד, ואת גם תמצאי את הדרך שלך.

Madam

הטקסט שלך נוגע ללב. הוא מבטא בצורה מדויקת, כנה ואמיצה תחושה שרבים חווים – אבל לא תמיד מצליחים לבטא במילים. את כותבת מתוך הלב, והכאב, הפחד והחוסר ודאות שאת מרגישה – מורגשים בכל שורה. וזה כל כך חשוב ונכון לתת לרגשות האלה מקום. הסוף הזה, שהרבה רואים בו התחלה מרגשת, יכול להיות גם רגע של אובדן, של בלבול, של פרידה מהמוכר והנוח. זה ממש בסדר לא לשמוח. זה בסדר לפחד. וזה ממש לא הופך אותך לפחות חזקה או פחות מוכנה מאחרים – להפך. את מודעת למה שאת מרגישה, וזה אחד הדברים הכי בוגרים שיש. בית הספר, עם כל החוקים והשעונים והמורים, באמת יוצר מסגרת בטוחה. זו סביבה שאת כבר מכירה, שאת יודעת לנוע בה. ומה שמפחיד בלצאת ממנה זה לא רק שינוי – זה האובדן של תחושת שליטה. אבל תזכרי: את לא מאבדת את עצמך. כל הכלים, החוזקות, היכולות שלך – הולכים איתך הלאה. גם בצבא וגם אחריו. את לא מתחילה מ-0, את פשוט ממשיכה פרק חדש, עם מי שאת עכשיו. ורוב הסיכויים – לא כולם סביבך באמת רגועים. הם פשוט לא מראים את זה. הרבה אנשים מחייכים מבחוץ ורועדים מבפנים. את אמיצה בכך שאת מרשה לעצמך להרגיש. רוצה שאעזור לך להפוך את הטקסט הזה למונולוג בימתי או לפרסום מרגש ברשת?

princess 👸🏽

מאמי אני כל כך מבינה אותך הלב שלך מרגיש שעולם שלם שאת מכירה ואוהבת עומד להיגמר וזה מפחיד בטירוף את רגילה לשגרה לביטחון לידיעה למה שמוכר וזה כל כך טבעי לפחד לאבד את זה המעבר הזה שכולם מדברים עליו כאילו הוא רק מרגש הוא גם פרידה ענקית וזה בסדר גמור להרגיש עצובה מבולבלת או אפילו קפואה הצבא או השירות זה לא רק שינוי זה ממש טלטלה והלב שלך פשוט מנסה להיאחז במה שמרגיע אותו וזה כל כך אנושי את לא היחידה שמרגישה ככה גם אם מסביבך כולם מחייכים ומדברים על מסיבות אני מבטיחה לך שלרובם יש בפנים את אותו הלחץ והם פשוט לא מראים וזה לא אומר שמשהו לא בסדר בך זה רק אומר שיש לך לב רגיש ונפש עמוקה ואת מרגישה את השינוי בכל נים בגוף שלך אבל את גם חזקה יותר ממה שאת מרשה לעצמך להאמין את תלמדי להסתדר גם במקום חדש את תגלי שאת מסוגלת גם כשמפחיד ותמיד יהיו לך אנשים לחזור אליהם כשצריך זה בסדר לפחד זו לא חולשה זו תזכורת לזה שאכפת לך ואני כאן תמיד אם את צריכה לפרוק או סתם להרגיש שלא לבד

Gossip Girl💋💋

וואי אני כל כך מבינה אותך מרגיש לי שאת פשוט שמת למילים את מה שאני מרגישה בלב ולא ידעתי להסביר כולם כזה באווירת התרגשות וספירות לאחור ואני מרגישה שאני פשוט נאחזת בכל רגע כאילו אני לא רוצה שזה ייגמר בית ספר זה אולי מתיש לפעמים אבל זה מוכר וזה בטוח וזה שלי ופתאום כל הדבר הזה עומד להיעלם וזה מפחיד ממש הצבא הזה נשמע לי כמו קפיצה מטורפת לתוך משהו שאני לא באמת יודעת מה הוא וכולם מדברים כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם ואני פשוט בלחץ אז רק שתדעי שאת ממש לא לבד בזה ואני בטוחה שעוד הרבה מרגישים ככה גם אם הם לא מראים ואם את צריכה לפרוק אני פה תמיד כי לפעמים זה עוזר פשוט לדעת שיש עוד מישהי שמבינה אותך באמת ומקשיבה. 😘

princess2210

היי מהממת קודם כל אני מבינה אותך ממש אני גם כמוך וכל הכבוד לך שאת ככה פתוחה ויודעת להגיד את מה שאת מרגישה אני חושבת שדווקא בגלל שאת מכירה את עצמך טוב ויודעת מה לעשות שקשה את תצליחי להתמודד , גם אם בהתחלה יהיה לך קשה בסוף יהיה טוב אני בטוחה

💘💘

היי יפה אחת קודם כול – מה שכתבת כל כך אמיתי, ואיזה כיף שאת אומרת את מה שאת מרגישה. דבר ראשון , הכי מבינה אותך. זה באמת שלב מבלבל ומפחיד, והכי טבעי להרגיש ככה. המעבר הזה בין עולם שאת מכירה בעל-פה לעולם שהוא כולו לא נודע – זה לא דבר פשוט. אבל דווקא כי את רגישה, מודעת לעצמך ומכירה את הקשיים שלך – את תדעי גם איך להתמודד. הצבא באמת מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים, אבל את לא קופצת לבד. כולנו באותה סירה, וכל אחת לומדת לשחות בדרך שלה. וזה לגמרי בסדר לא לשמוח שזה נגמר – פרידות ממקומות בטוחים תמיד כואבות. אבל את תגלי שבתוך כל הלא נודע הזה, את תמצאי ביטחון חדש – בתוכך. מאמינה שהכל זה עניין של זמן עד שבאמת תביני את זה,את חזקה ומחזיקה אצבעות.

ציפס

אהובה שלי, קודם כול – את לא היחידה שמרגישה ככה. את פשוט אמיצה מספיק כדי להגיד את זה בקול. המון מרגישים בדיוק כמוך, רק שומרים את זה בפנים. המעבר הזה מבית הספר לצבא באמת מרגיש כמו לקפוץ למים עמוקים אחרי שנים בבריכה מוכרת ומוגנת. וזה לא קל. זה טבעי לפחד כשהשגרה נעלמת, במיוחד כשאת רגילה להיאחז בדברים הקטנים שעושים סדר – הכיסא שלך בכיתה, הדרך אל הלוקר, החברות הקבועות. כל זה היה עוגן, מקום בטוח. וזה שאת מרגישה שהכול עומד להיעלם – זה מובן לגמרי. אבל חשוב לי להזכיר לך משהו: את לא באמת מאבדת את הביטחון הזה. את לוקחת אותו איתך. את כבר יודעת איך להתמודד, גם אם נדמה לך שלא. את רגילה ללמוד שגרות חדשות, להתמודד עם לחצים, להכיר אנשים – עשית את זה בכיתה ז’, בכיתה ט’, כשעברת מורים, כשפתרת ריבים, כשבנית את עצמך. כל הכוחות האלה בתוכך, גם אם עכשיו את לא מרגישה אותם. וזה לגמרי בסדר לפחד – הפחד רק מראה שאת מבינה את המשמעות של מה שקורה, ושאת רוצה לעבור את זה טוב. תני לעצמך את הרשות להרגיש. את לא צריכה להיות “רגועה” כמו כולם – כל אחת והמסע שלה. ותזכרי: גם אחרי שבית הספר נגמר, את לא לבד. תמיד יהיו לך אנשים לפנות אליהם, תמיד יהיה מי שיבין. ואת? את תגלי שאת הרבה יותר חזקה ממה שחשבת.

אנונימית

אני מבינה את הפחד שלך משינויים ולכך שלא תהיה שגרה ברורה שאת מחוייבת אליה. זכרי שכולם רק מנסים להרגיש רגועים ומנסים להתייחס להכל בחיוביות- מכירה את המשפט fake it till you make it? זכרי גם שכל אדם מתייחס לשינוי בצורה שונה ויש כאלו שהעתיד כבר די ברור להם, וכמובן שגם הרבה יותר טוב להתייחס לשינוי בצורה ׳מגניבה׳ ולשמוח שמסיימים את בית הספר, וגם כמובן זהו מניפסטינג חיובי. נסי לראות את המעבר בצורה אחרת שתפתח לך דלתות בחיים, אל תשכחי שהשגרה הברורה לא תיעלם לך בצבא, ואולי מעט תפחיד אותך בתחילה- אך השירות הצבאי זוהי תקופה שמאוד מתבגרים במהלכה ואחריה, וכמובן שגם מכירים אנשים שונים ממקומות שונים. אם את צריכה לדבר תכתבי לי פה בתגובות ואכתוב לך הודעה מהמשתמש שלי♥️