פרידה מ 4GIRLS הקהילה ששינתה את חיי.
לפני 25 שנים, את כנראה היית נערה, ואני הייתי אמא צעירה, אסטרטגית תוכן עם חלום- ליצור ברשת (שרק נולדה!) מרחב בטוח לנערות. דמיינתי מקום שנערות יוכלו ממש לשתף בעילום שם, לצחוק, לפרוק, לפגוש יחד את הנשים שנולדות בנו בגיל ההתבגרות.
לא חיפשתי רייטינג, לא פרסומות, לא אקזיט. רק יכולת לממש את האינטרנט כמקום טוב. וככה נולדה 4girls – הקהילה הכי מרגשת שאת היית חלק ממנה.
האתר צמח, והשתנה במראה ובטכנולוגיות, אבל תמיד היה ברור שהוא מקום לפריקות, לפדיחות, להמצאות יצירתיות של נערות מדהימות עם תעצומות נפש לעזור אחת לשניה, ולהצחיק אחת את השניה.
מהאתר הזה צמחה טכנולוגיה של AI שיודעת לאתר מצוקות רגשיות מתוך טקסטים,
מהאתר הזה צמחה תכנית "תומכות ברשת וצומחות ברשת" בה פסיכולוגיות הדריכו נערות בכיתות י', יא' איך לענות מנערה לנערה ברשת, ולממש ככה את 60 שעות ההתנדבות שלהן.
4GIRLS תמיד היתה מרחב של כבוד הדדי, של צמיחה, של אחווה בין נערות, שהרגישו פתאום פחות לבד. בזכותכן למדתי מהי שייכות. מהו שיח שמבוסס על שוויון ערך, על הקשבה, על תקווה.
ועכשיו הגיע הרגע לסגור מעגל. היום, 25 שנה אחרי,
אני כותבת לכן מכתב פרידה. אחרי שנים של אימפקט חברתי, הפכתי למאמנת אישית למנהלות ומנהלים, ולא.נשים בצמתי החלטה בחיים. מבחינתי זהו המשך אחר לשאיפה שלי להצמיח את הטוב בכל אחת ואחד.
הייתן מרכז חיי לאורך 25 שנים, והחודש, יחד עם מנהלת האתר המדהימה שלנו יוליה, שצמחה בעצמה כנערה באתר, אני סוגרת את המרחב הבטוח של 4GIRLS. בסוף אוגוסט הוא יוסר מהאוויר, עם כל הכתבות והפורומים ומי שהיינו יחד. ואני מזמינה אתכן – כל מי שהאתר נגע בחייה – להצטרף אלינו ולחגוג את מי שהיינו – יחד. לחגיגת פרידה מהאתר.
אז הנה ההזמנה שלי אלייך: כתבי בתגובות משהו ממך, מה היה האתר עבורך, מי היית שם? מה איתך היום? שתפי עם חברות, ויחד נגיע לכל הקהילה שהיום היא נשים צעירות!
שלכן,
חוה דורון סופרמן
מייסדת האתר
