היי בנות,מה נשמע?
אז ככה כמו שאמרתי למעלה בקשר לחוויות שהיו לי מהצו אולי החוויות האלה קצת פחות ילחיצו על ידי זה שאני מתארת את המקום שם,וכו..
זה היה יום בהיר אחד קמתי מהמיטה…סטופ כדור הארץ???✋?למה התחלתי להגיד כאילו אני כותבת יומן מסע?!חחח טוב לא משנה..
קמתי בשש בבוקר הכי רעננה שיש,נרגשת מאוד ולא לחוצה.
התלבשתי,התאפרתי מאט שאראה טוב,"דיקלמתי" את מה שרציתי לשאול בתוך הראש במחשבות תוך כדי שאני התלבשתי וגם אכלתי בבוקר?.
זה היה יום לא רגיל,זה היה יום שקמתי בפנימיה שלי..רגע מה?!זה נשמע שיב כמו יומן מסע,מה יש לי???
בקיצטר קמתי בפנימיה מהמיטה הלבשתי וכו..שמתי לי בתיק קטן מטען,ת.ז,טלפון,כמה שקלים בודדים,אוכל,ומכנס קצר ולאחר מכן עליתי על ההסעה עם עוד פנימיסטים כמוני לטבריה ללשכת גיוס.
הייתי הכי רגועה שיש,שמחה,ועירנית לכל המתרחש סביבי.
כשהגענו לחשכה ילדים אלו איתי אם אני מתרגשת ואמרתמ להם לא,למרות שבפנים קצת התרגשתי…אחרי זה ביקשו ממני לתת ת.ז שלי בקבלה,נתתי והכניסו אותי ראשונה!יאי..לא הייתי צריכה לחכות המון בתור.
נכנסתי קודם לאימות הנתונים,באימות הנתונים היא(החיילת)שאלה אותי מאיפה אני,איזה בית ספר יסודי הייתי,כמה בתי ספר הייתי,איך קוראים לי,שמות ההורים וכו…לאחר מכן ששאלה מלא שאלות היא נתנה לי לעשות מבחן די קשה בעל םה בעברית עם מילים ממש קשות שקשה להכניס אותן למשפט עם הקשר קשה..2 שאלות מתוך 3 שאלות עניתי נכון והשלישית האחרונה עניתי חלקית נכון.
יצאתי בהרגשה טובה,וקראו לי אחרי 25 דקות בערך למבחנים הפסיכותכניים.
נכנסתי,הסבירו לי מה צריך לעשות,ועניתי לאט לאט…ביטלו לי את המבחן במתמטיקה היה לי מזל גדול שלא הייתי צריכה לענות על אחוזים וכאלה כי אני ומתמטיקה זה כמו שני אויבים,היה לי רק את המבחן בעיברית,ועל הצורות.
לאחר מכן כשסיימתי הייתי צריכה צריכה לחתום אצל המשגיחה בכניסה למבחנים ולצאת בשקט כדי שכל המלש"בים האחרים יעשו את שלהם נכון ושיהיו מרוכזים..אני אומרת מעכשיו שלא צריך להילחץ יש שעתיים וחצי למי שמתבטל המתמטיקה(אלה שתתבטל המתטיקה אצלן ויש להן כרטיס התאמות של בית ספר זה הפתור מהמתמטיקה).
אחרי שיצאתי מהמבחנים קוראים ללמעלה לרופא שיבדוק אותי..חיכיתי משהו כמו שעה וחצי..וכעליתי במדרגות לקומה השנייה פגשתי את החברה הכי טובה שלי ולא ידעתי שהיא גם באותו היום..ולא ידעתי את זה אני רצה אליה והיא רצה אליי והיה לי ממש כיף כי תמכתי בה והיא תמכה בי,גם הרגעתי אותה לאורך כל היום מהלחץ של הצו ראשון..אחרי שעה וחצי של תור ארוך הרופא קרא לי,ונכנסה איתי חיילת כדי שאני ארגיש בנוח,הרי אומרים לנו להוריד בגדים ולהישאר רק עם חזייה יתחתינים.
אה כן,ממליצה בחום לכולן לכל מי שעושה את הצו ראשון תקחו אתכן מכנס קצר בתיק קטן למקרה שלא תרגישו בנוח..בגלל זה אני לקחתי מכנס קצר.
אני ממשיכה..
ונשארתי עם המכנס הקצר שהץשמתי בתיק(כמובן ששמתי אותו לפני מתחת למכנס),ולאחר מכן הרופא בדק עד כמה אני גמישה בידיים וברגליים..כלומר,עד כמה אני יכולה להגיע קצות האצבעות של הידיים לבוהן ברגל,הוא בדק לי שיווי משקל,עד כמה אני חזקה בשרירי הלסת,אני זיכרת שהוא אמר לי:"יש לך שרירי לסת ממש חזקים" הוא אמר לי שהם ממש בלטו שאני נעצתי שיניים כשהוא בדק אותי..הוא אמר לי לשים אצבע על האף,לגעת באוזניים כל פעם המהירות מתגברת.
אחרי זה יצאתי מהרופא,נכנסתי לאחית המקומית שם היא בדקה לי משקל וגובה אני ראיתי שאני גבהתי בחמישה סנטימטרים(יאי?),והמשקל מוטב שלא אגיד איתו.
אחרי זה היה לי ראיון אישי,היה לי ביטחון הרגשתי מעולה החיילת מולי הייתה ממש נחמדה היא אמרה לי:"תספרי לי על עצמך…" בהתחלה רק חייכתי ואמרתי:"מה את רוצה שאני אגיד?" אמרתי את זה בקול הכי ביישנתי שלי והכי מובך שלי..התחלנו לצחקק קצת כי בכותו הרגע יצא לי קול ציפציף חמוד?
אחרי שצחקקנו והכל,היא התחילה לשאול אותי שאלות שאלות…כמו מה אני מרגישה עכשיו?מה אני הרגשתי מקודם,איל הרגשתי שעזבתי את החטיבה,איך עזבתי את היסודי,אם אני מתגעגעת לחברות כשאני בפנימיה,וכו…וכן,אני עניתי בכנות על כל שאלה…היו שתיי שאלות שהכי בלטו מבין כולן:"איזה בסיס אני רוצה להיות?פתוח או סגור?" והשנייה:"איזה תפקיד אני רוצה?"..היא הסבירה על כל אחד מהדברים ועניתי(לא אומר מה אני רוצה להיות יאיזה בסיס אני רוצה).
אחרי זה יצאתי מהראיון עם ביטחון והרגשה ממש טובה.
ואז המתנתי לחברה שלי שתצא מהרופא..וכששתיינו סיימנו..אתן לא מבינות איזה צחוקים קרה לנו בלשכה??????
זו הייתה שעה שאף אחד לא היה בחוץ,זה היה ליל כוכבים וחצי ירח בשמיים(מה יהיה איתי שוב פעם אני נשמעת כאילו אני ביומן מסע…או משהו..?)
בכל מקרה??..
אני והחברה הכי טובה שלי,קנינו בלו מהמכונה שהייתה שם…התצלנו לצחוק על כלום ואז אמרתי לה:(נקרא לה בשם בדוי-גל)"גל בואי תצלמי אותי עושה סרטון מצחיק" היא אמרה:"אוקיי??".
היא התחילה לצלם אותי מרחוק,אני כאילו נכנסת לפריים ואומרת:"תקשיבו,זה לא אקסל זה רק סתם מיץ…לא מעורר זה לא זב זב..זבק" בערך בסוף הסרטון אני כאילו הסתובבתי לאיםה שנכנסתי והיא התחילה לצחוק..וואי זה היה מצחיק..
היה עוד סרטון שעשינו,מכירים את הסרטים ששמים רגל על מדרגה או ספספל רחוב ונשענים קדימה וכחרונה שיראה בצורה כאילו מתאמנים?,אז ככה ניסיתי לצלם סרטון ומסתבר שלא שמתי לב ובדיוק עברו שני חיילים הסתובבתי ואני מהמבוכה רצה הצידה ולא ראיתי שאני הולכת לכיוון שיש שיחים וליד השיחים יש שלולית…אז אני החלקתי בשלולית?? והציילים ראו את זה..זה היה מביך אבל ממש מצחיק????
אפילו גל(שם בדוי) צחקה עליי..
——-
טוב אז מקווה שקצת צחקתן,חייכתן,נרגעתן מהלחץ של הצו ראשון…אז אני הייתי שובי ייאללהההה פיפיפיפיפי..ביי?
5 תגובות
L.G
אחלה פוסט, אהבתי!
(•°•Pizza Queen•°•)
נייס : )
MISS_EYNAT
אני לקראת הצו ראשון… קצת מפחדת אבל יום בלחץ ולא מעכלת.
«˛˚* '𝒩𝒶𝓉𝒶𝓁𝒾'*˛˚»
ופחות עדיף לבוא עם הורים כי הם ישבו מלא זמן זה מהבוקר עד חמש לפחות לכן פחות רצוי לבוא עם הורים ויותר עדיף לבוא עם חברה 🙂 אוהבתתת..
«˛˚* '𝒩𝒶𝓉𝒶𝓁𝒾'*˛˚»
נחמד 🙂 העיקר שנהנת כי יש בלשכה הזאת תורים ממש ארוכים וזה מעצבן בתור מישהי שכבר הייתה בצבא אז חיילים אוהבים לעשות את הדברים ממששששש לאט עד הרגע שאומרים להם שאם הם מסיימים את העבודה הם הולכים הביתה. חשוב לציין שכל לשכה עובדת אחרת 🙂 ורצוי להביא אוזניות או ספר או משהו להעביר שם את הזמן וכמובן שמטען זה יום ממש ארוך שם 🙂 אוהבתתת…
